זיכוי מחמת הספק של שוטרי מג"ב מאישומים של גרימת חבלה

1.  נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות (צוותא חדא), לפי סעיפים 380 ו-382(א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), ובנוגע לנאשמים 1-3 בלבד, גם שימוש לרעה בכח המשרה, לפי סעיף 280(1) לחוק.

2.  על פי עובדות כתב האישום, בתקופה הרלוונטית שירתו הנאשמים כשוטרים במשטרת ישראל במשמר הגבול. ביום 18.8.04 בשעה 11:00 או בסמוך לכך, במחסום ה"קונטיינר" בכניסה לירושלים, עוכב על ידי חיילי צה"ל מוחמד עפאנה (להלן: "המתלונן"), שהינו תושב הרשות הפלסטינאית, שהיה דרוש לחקירה על ידי כוחות הביטחון.

במועד האמור, בסמוך לשעה 15:30, נתבקשו הנאשמים ללוות את המתלונן לבדיקה רפואית, ולאחר מכן להוביל אותו למעצר במחנה עופר הסמוך.

לאחר בדיקתו הרפואית של המתלונן, בה נבדקה כשירותו למעצר, הכניסו הנאשמים את המתלונן לג'יפ המשטרתי (להלן: "הג'יפ"), והחלו בנסיעה למחנה עופר, כאשר המתלונן ישב בחלקו האחורי של הג'יפ יחד עם הנאשמים 1-3, ואילו הנאשם 4 נהג בג'יפ. במהלך הנסיעה, היכו הנאשמים 1-3 את המתלונן באגרופים ומכות בפלג גופו העליון, זאת שעה שהמתלונן ישב בג'יפ כשהוא כבול ופניו מכוסות, ומבלי שהתעורר כל צורך בשימוש בכוח נגדו. נאשם 4, אשר נהג בג'יפ, הטה את הג'יפ מספר פעמים באופן חד ובמכוון, לכיוונים מנוגדים, וגרם בכך לנפילתו מצד אל צד של המתלונן אשר, כאמור, היה כבול. כתוצאה ממעשי הנאשמים דלעיל, נגרמו למתלונן המטומות ונפיחות בכתפיו, חבלות בעמוד השדרה וחבלות בשתי ברכיו.

נאשמים 1-3 או מי מהם, דרשו מהמתלונן לשיר שיר המשבח את משמר הגבול, ואחד מהם הכניס בכוח סיגריה לפיו של המתלונן, בניגוד לרצונו.

3.  אין בין הצדדים מחלוקת לגבי תנועותיו של המתלונן ביום האירוע, החל משעת הגיעו למחסום ועד שנחשפו החבלות שעל גופו, כפי שיפורט להלן:

א.  המתלונן הגיע למחסום "הקונטיינר" בשעות לפני הצהרים, הוא נעצר וישב בצד שעות ארוכות כשהוא אזוק ועיניו מכוסות.

ב.  בסופו של היום נלקח המתלונן בג'יפ, על ידי הנאשמים, למחנה עופר.

ג.  בהעדר רופא במחנה עופר, נתבקשו הנאשמים להסיע את המתלונן למרפאה סמוכה.

ד.  בבדיקה במרפאה, על ידי סטז'ר, לא עלו כל ממצאים המעידים על חבלות על גופו של המתלונן והוא נמצא כשיר להכנס למעצר.

ה.  בסיום הבדיקה נלקח המתלונן על ידי הנאשמים בג'יפ חזרה למחנה.

ו.  לאחר שהנאשמים עזבו את המקום, התלונן המתלונן לפני מפקד המחנה, ואז נחשפו על גופו חבלות.

ז.  מעצרו של המתלונן היה בחשד לחברות בארגון החיזבאללה, המתלונן הועמד לדין, הודה ונדון ל- 14 חודשי מאסר מיום מעצרו כמפורט לעיל, וכן למאסר על תנאי וקנס.

4.  הנאשמים כולם הכחישו את המיוחס להם, ומסרו גרסה זהה בנוגע לאירוע, כדלהלן:

לדבריהם, ביום האירוע הם פעלו כצוות, ועצרו במחסום את המתלונן שהיה דרוש לחקירת השב"כ. במחסום היה המתלונן שעות ארוכות כשידיו אזוקות ועיניו מכוסות בפלנלית. הנאשמים המשיכו בשגרת עבודתם כצוות, ולא ידוע להם מה אירע עם הנאשם שנשאר במחסום. הנאשמים הוסיפו כי באותו היום ציינו הפלסטינאים את "יום האסיר", ולכן אירעו הפרות סדר רבות במתקני המעצר. כשסיימו את משמרתם, לאחר כ-7 שעות, התברר כי המתלונן טרם הועבר למתקן כליאה מאחר שכל השוטרים היו עסוקים בהתפרעויות האמורות, ולכן התבקשו הנאשמים לחזור למחסום כדי להעביר את המתלונן למתקן הכליאה "עופר" (להלן: "המתקן", "עופר"). הנאשמים חזרו למחסום, הכניסו את המתלונן לג'יפ, ונסעו לכיוון המתקן. סדר הישיבה בג'יפ היה כאשר הנאשם 4 נוהג, הנאשם 2, שהיה מפקד הצוות, יושב ליד הנאשם 4, ואילו הנאשמים 1 ו-3 יושבים מאחור. המתלונן הושב בין הנאשמים 1 ו-3, על ציוד שהיה בג'יפ. הנסיעה מהמחסום למתקן ארכה כ-20 דקות ובמהלכה, לדברי הנאשמים, הם לא שוחחו עם המתלונן, לא קיללו אותו, לא צחקו עליו ולא נגעו בו.

הנאשמים ציינו כי תהליך הקליטה של עצור במתקן כולל בדיקה של העצור על ידי רופא שנמצא במתקן, אך כאשר הגיעו לעופר, התברר שבמקום ישנן התפרעויות רבות, במהלכן נפצע שוטר צבאי, ורופא המתקן עסוק בטיפול בנפגע ואינו פנוי לבדוק את המתלונן. לכן התבקשו הנאשמים לקחת את המתלונן לחובש הגדודי הנמצא בתאג"ד סמוך. הנאשמים נסעו בג'יפ, עם המתלונן, לתאג"ד, מרחק כ- 200 מטר בלבד.

בתאג"ד אותר סטז'ר שבדק את המתלונן, יחד עם חובשים שהיו במקום. במהלך הבדיקה, ולבקשת הרופא, יצאו הנאשמים מהחדר. בסיום הבדיקה הודיע הרופא לנאשמים כי המתלונן נמצא בריא, וניתנה לו כשירות רפואית ל-24 שעות.

הנאשמים החזירו את המתלונן לג'יפ וחזרו לעופר, שם מסרו את המתלונן. לאחר מכן נסעו הנאשמים חזרה לבסיסם.

במשך כל אותו זמן, היה המתלונן אזוק ועם כיסוי עיניים.